תלמוד שטיינזלץ

תלמוד שטיינזלץ

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."

הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".

שערי התלמוד נפתחים מחדש
הרב מעניק לנשיא המדינה זלמן שז

הרב מעניק לנשיא המדינה זלמן שז"ר את הכרך הראשון של "התלמוד המבואר".

באמצע – יו"ר הכנסת קדיש לוז, מימין אביו של הרב אברהם משה שטיינזלץ (1967)


למרות מרכזיותו בתרבות ומורשת עם ישראל, ננעלו דלתותיו של התלמוד עבור הקורא המודרני בדורות האחרונים. 
מי שניסה לצלול בים התלמוד נתקל בשפה הארמית שאינה מוכרת לו, בדיאלוגים מורכבים הכוללים שאלות, תשובות, מובאות ודיונים נרחבים שאין בהם ולא סימן פיסוק אחד, ובעיקר בסגנון מחשבה בלתי מוכר, עמוס הקשרים שאינם ברורים, מושגים חדשים ושכבות דיון רבות המשולבות זו בזו. כל אלה העמידו את לימוד התלמוד בסכנה קיומית עבור הקהל הרחב, שלא רכש את מיומנות הלימוד בישיבה. 

ער לבעיות אלו, הקים הרב אבן ישראל בשנת 1965 את המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים בירושלים. מאז ועד היום הוא שוקד - יחד עם צוות מובחר - על מפעל חייו – הפיכת אוצרות התלמוד לנגישים ובהירים לכל אדם. 

הכרך הראשון של התלמוד המבואר הופיע כבר בשנה הראשונה לקיומו של המכון ובעקבותיו הופיעו 40 כרכים נוספים עד לשנה זו (2009). סיום המפעל מתוכנן לחודש כסלו ה'תשע"א (2010). 

התלמוד המבואר זכה לשבחים רבים ולכתבי הסכמה מחשובי הרבנים – ביניהם הרב משה פיינשטיין זצ"ל, הרב עובדי'ה יוסף שליט"א, האדמו"ר מערלוי שליט"א ורבים נוספים.

התלמוד המבואר מאפשר לאנשים חסרי רקע או ניסיון, שיש להם סקרנות בסיסית, לנסות ולפענח את החידה התלמודית. הוא מאפשר להבין את השפה בה כתוב התלמוד, להבין האם זו החידה או פתרונה, ולחדד את דרך המחשבה הגלומה מאחורי החידתיות התלמודית. 
הביאור מעניק מפתח כניסה ללומד, פותח את הדלת ומצביע על נתיב בו יכנס הלומד לתוך גבולות האינסוף של התלמוד.

על התלמוד המבואר


 

דף "התלמוד המבואר" מסכת ברכות דף ב ע"א

גוף הטקסט
הטקסט התלמודי מופיע במהדורה המבוארת באותיות גדולות ומאירות עיניים, כשכולו מנוקד ומפוסק. הסוגיות השונות מוצגות בפסקאות נפרדות. הפירושים המרכזיים של רש"י ותוספות, המופיעים בכל מהדורות התלמוד, סודרו בצדו הפנימי של העמוד כשפירוש התוספות מופיע באותיות מרובעות ולא בכתב רש"י ושני הפירושים זוכים לפיסוק מלא. גודלו של הטקסט לא אפשר את הצבתו בסדר עמודים זהה למהדורה המסורתית ("ש"ס וילנה" – הגרסה המקובל והנפוץ ביותר של התלמוד, ע"פ המהדורה שנדפסה בדפוס ראם, וילנה 1886). במהדורה זו, מחולק כל עמוד של מהדורת וילנה לשני עמודים, על מנת לשמור על ציוני העמודים המקובלים. סידורו מחדש של הטקסט, מקל על הקריאה השוטפת שלו, מאפשר הגייה נכונה של המלים הזרות לקורא ומסייע לו להתמצא בחלקי הדיון השונים – שאלה ותשובה, מובאות ממקורות שונים, תחילתו וסיכומו של דיון בנושא מסוים
הביאור
בצידו החיצוני של העמוד מופיע ביאורו המונומנטלי של הרב. בנוסף על התרגום של כל המלים הארמיות לעברית מודרנית, מבהיר הביאור, המשולב בגוף הטקסט התלמודי, את הקשר שבין משפט למשפט בתוך המבנה הצורני של התלמוד. הוא מפענח מונחים טכניים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, ומבהיר את מקומם במהלך הסוגיה. בסוף פיסקה הוא גם מסכם במילים ספורות את התובנה שבה נוקט התלמוד בנקודה זו. דבר זה מועיל לקורא הסוגיה להבין את הדיון, להבין מה המסקנות שנתקבלו ומהן הדעות שנדחו מן ההלכה. בתחילתה של כל פיסקה הוא מבאר את הקשר שלה לקודמתה ובכך מקל על פענוח ההקשרים בין סוגיה לחברתה – הקשרים שלעיתים רבות מבוססים על רצפי הגיון דקים.  

מסביב לעמוד
בצידי העמוד מופיעים מדורי עזר והרחבה. "אישים" – הכולל מידע ביוגרפי על חכמי התלמוד, "העולם" ו"החיים" המספקים מידע רב המלווה בתרשימים ותצלומים על אורח החיים בתקופת התלמוד, מקומות, אביזרים ומושגים שונים הנזכרים בו, "לשון" – המגיש מידע על משמעותן ומקורן של מלים המופיעות בגוף הטקסט.

בשכבה החיצונית יותר של הדף מוגשים לקורא המדור "גרסות" הכולל השוואת גרסאות מכתבי יד ודפוסים שונים, והמדור "לעזי
רש"י" – המציג את תרגום המלים הלועזיות המופיעות בפירוש רש"י.

מבואות וסיכומים
בתחילתו של כל פרק מופיע מבוא המעניק רקע חשוב לנושאים שיידונו בפרק ובסיומו של כל אחד מהפרקים – סיכום קצר של תכני הפרק.
מפתחות
בסיום כל כרך מופיעים מפתחות רבים. מפתח פסוקים, מפתח של מדורי ההרחבה השונים ומפתח נושאים ייחודי.
מהדורות שונות
ברבות השנים הופיעו מהדורות נוספות של התלמוד המבואר שבאו לתת מענה לצרכים שהתעוררו ולקהלי יעד רחבים.
המהדורה המוקטנת
מקבילה למהדורה הרגילה של התלמוד המבואר, אך מופיעה בגופן קטן יותר המקטין את מימדיו של כל כרך והופך אותו לקל יותר לנשיאה.



דף "התלמוד המבואר" בפורמט וילנא מסכת ברכות דף ב ע"א

מהדורת וילנה
במהדורה זו מופיע צילום של דף הגמרא מתוך ש"ס וילנה, ובעמוד מולו הביאור ומדורי העזר. מהדורה זו נועדה לאפשר עיון וקריאה של הטקסט המקורי בגרסתו המסורתית. מהדורה זו נגישה יותר עבור מי שהורגל בלימוד מתוך המהדורה המסורתית אך אינו מסוגל להקדיש את הזמן הרב הנדרש לעיון בה. 

המהדורה הממוחשבת
במהדורה זו הועלו קבצי PDF של כל דפי התלמוד המבואר על סדרת תקליטורים.
 
סדרת הלימוד יע"ל קג"מ

בתלמוד מובאות מאות מחלוקות בין אביי לרבא וככלל ההלכה היא כרבא חוץ משישה מקרים שסימנם הוא יע"ל קג"מ – ראשי התיבות של הסוגיות בהן נפסקה ההלכה כאביי. סדרת הלימוד פותחת בהקדמה אודות אביי ורבא והוויותיהם, וסדרה קצרה על כל סוגיא הכוללת: שיעורי פתיחה ועיון ממגוון מרצים, ושיעורי סיכום מאת הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ). בדף הלימוד ניתן לצפות בשיעורים לצד תקצירים, ודפי התלמוד המבואר, ובצירוף הקדמות, הסברים, הרחבות, ועוד.

לדף התוכנית




אודות התלמוד המבואר

"מבחינות רבות נחשב התלמוד לספר היותר חשוב בתרבות היהודית והריהו בחינת חוט השדרה של יצירתה ושל חיי עם ישראל בכלל... אין לך ספר אחר שהשפיע כל כך על מהלך החיים היהודיים… התלמוד כולל בתוכו את אוצר החכמה היהודית של עם ישראל במשך אלפי שנים, בהיותו אוסף של חוק, אגדה ופילוסופיה, של שיטה לוגית מיוחדת, של חכמת חיים מעשית, של היסטוריה ומדע של סיפורי מעשיות ושל הומור..."
הרב עדין אבן ישראל – "התלמוד לכל".






 

לדף התלמוד המבואר

תוכנית "הסוגיא האהובה" חוזרת!
  
"סוגיא אהובה זה כמעט כמו סיפורי אהבה אחרים, לא לכל אחד יש אותה אהבה, לא לכולם יש אותו סוג של חלום, לא לכל אחד יש אותו סוג של ראיה." הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ)

סדרת השיעורים בתלמוד במרכז שטיינזלץ. השיעורים יצולמו ויועלו לאתר בצירוף דף הלימוד.

שיעור  מאת פרופ' יהונתן גארב יתקיים ביום שני א' אדר (27.02 למנינם)  בשעה 20:00 במרכז שטיינזלץ.